האם אנו יכולים לדעת את שאיננו יודעים שאיננו יודעים?
בתדרוך עיתונאים במשרד ההגנה האמריקאי ב-12 בפברואר 2002 נשאל שר ההגנה דאז, דונלד ראמספלד (Rumsfeld) האם לא יכול היה לדעת שלעיראק למעשה אין נשק להשמדה המונית (כזכור הטענה כי לעיראק יש נשק כזה הייתה העילה העיקרית ליציאה למלחמה). על כך השיב: "יש דברים שאנו יודעים שאנו יודעים. יש דברים שאנו יודעים שאיננו יודעים. אולם יש גם דברים שאיננו יודעים שאיננו יודעים אותם".
גם לעיתונאים שהורגלו כבר לשנינותו של ראמספלד נדרש זמן להתאושש מתשובתו המתוחכמת. אכן כיצד ניתן להאשים את הממשל האמריקני ואת ראמספלד אישית בדבר שהוא לא ידע שלא ידע? אך האם הייתה זו תשובה ניצחת? האומנם אין דרך לדעת את מה שאיננו יודעים שאיננו יודעים? בואו נבחן את ההנחה הזו.
עקרונית אנו נוהגים להבחין בשלוש אפשרויות לגבי הידע - הידע כפי שאנו יודעים אותו (אותו נסמן כ- K), הידע שאנו יודעים שהוא חסר לנו על פי הגיונו של הידע שיש לנו (אותו נסמן כ- KNK) והידע שאיננו יודעים כלל שאיננו יודעם אותו (אותו נסמן כ- NKNK). את שלושתם אני מציג בתרשים 'עוגת הידע':
ה-K בתרשים זה מייצג את מה שאדם יודע מתוך המודל התפיסתי שיש לו על הדבר, או ה- Mind set שלו. ה-KNK מייצג את מה שאדם יודע שאינו יודע בהנחת תקפותו של מודל זה והוא מכוון לחפש אותו. וה - NKNK מייצג את הידע שאיננו יודעים שהוא קיים כי אין לנו מודל תפיסתי לגביו, או שהוא מעבר ל'אופק המפרש' של ה- Mind set שלנו.
רוב עיסוקי החשיבה שלנו הם במרחב שבין ה-K ל-KNK וכך גם המתודות והכלים שיש לנו לניהול הידע. אלה מחזקים בנו את העיסוק בשאלות מתוך הלוגיקה של המודלים התפיסתיים או המפורשים שלנו.
אנו נעים במרחב החשיבה שבין ה ה-K ל-KNK בשאלות היומיות שלנו: "איזה קו אוטובוס מגיע מצפון דיזינגוף להבימה?". "איזה מכונית כדאי לי לרכוש בהנחת התקציב שיש לי, השימושים הצפויים וההעדפות שלי?". "האם המניה שאני מושקע בה עלתה או ירדה היום ובכמה?".
אנו נעים במרחב החשיבה שבין ה ה-K ל-KNK גם בשאלות המקצועיות, המדעיות ובשאלות הגדולות של חיינו. "מה תהיה ההשפעה על הכלכלה והחברה אם תהיה ירידה בשיעור של שני אחוזים בגידול בתוצר של ישראל בשנה הקרובה?". "האם ומתי תהיה לאיראן פצצה גרעינית?".
גם בארגונים שלנו אנו עסוקים כל הזמן באיסוף אובססיבי של ידע על מה שאנו לא יודעים מתוך מה שאנו יודעים (KNK). אנו מפעילים מערכות CRM על מנת לאסוף ולנתח כל מידע כזה על הלקוחות וכיצד לפנות אליהם ולהיענות להם בצורה האופטימאלית. יש לנו את מערכות ה- ERP שנועדו לאסוף ולנתח את כל מידע שנתפס כנדרש על פי ה- K של הארגון על מנת לאפשר לנו לקיים בקרה ושליטה על כל הפעילויות המתרחשות בתוך הארגון.
אנחנו חיים ופועלים בתרבות שמחנכת אותנו לחפש תשובות ל-KNK מתוך תפיסת ה-K. חינכו אותנו לכך עוד בבית הספר כשביקשו אותנו לפתור משוואה של שני נעלמים בשיעורי המתמטיקה ורובנו הבנו את השאלה כדרישה לפתור את בעיית KNK מתוך הלוגיקה של K. ועתה Google מחזק עוד יותר מגמה זו כשהוא מסייע לנו לשלוף במהירות רבה כל פיסת KNK אפשרית מתוך הלוגיקה של ה- K שלנו.
במצב עניינים כזה אכן השאלה "כיצד אנו יכולים לדעת את שאיננו יודעים שאנו צריכים לדעת?" נראית מביכה ומיותרת. מוטב שנשאיר שאלה זו לפילוסופים. שהרי הם אלה שעיסוקם הוא בשאלות שאינן ניתנות לפתרון.
השאלה כיצד אנו יכולים לדעת את שאיננו יודעים שאיננו יודעים- ה- NKNK אכן נראית לכאורה כשאלה שאין עליה תשובה.
אולם התעלמות משאלה זו פוטרת אותנו מהצורך ומהחובה שלנו להפעיל את הכשרים האינטלקטואליים האנושיים המצויים בכל אחד מאתנו, והמאפשרים לנו להבחין ולהבין מתוך התנסותנו גם דברים שאין לנו עדיין מודל K לגביהם.
הפרדוקס הבלתי פתיר לכאורה של "כיצד אני יכול לדעת את מה שאיני יודע שעלי לדעת" נפתר אם נכיר בכך שתהליך פיתוח ידע חדש כזה נובע מהידע הסמוי (Tacit Knowledge או Tacit Understanding) שאותו אנו רוכשים באמצעות ההתנסות תחילה.
היכולת הזו לרכוש מתוך התנסותנו ידע סמוי קיימת אצל כל אחד מאתנו. כך לדוגמא, כשהיינו ילדים למדנו כיצד לרכוב על אופניים עוד לפני שהיה לנו מודל או ידע על חוק שווי המשקל. למעשה את רוב התחושות וההבנות החדשות שלנו אנו יכולים להשיג עוד בטרם יש לנו מודל או ידע מודע של מהותם. נסמן ידע זה כ- NKK, כלומר 'אני לא יודע שאני יודע". אני לא יודע שאני יודע במובן זה שעדיין אין לי מודל שמסביר לי את מה שאני כבר חש או מבין אך עדיין לא יודע להסביר.
לכן נצייר מחדש את תרשים 'עוגת הידע' שלנו והפעם נוסיף בו גם את ה- NKK:
הפעלת כישורי החשיבה החושפים את ה- NKK היא המקור להתפתחות הידע שלנו שכן היא שמאפשרת לנו להפשיר את המודלים שלנו או את מערכי החשיבה שלנו ולשנות אותם. כך אנו יכולים ליצור מודלים רלוונטיים יותר על המציאות המשתנה שלנו. מי שמפעיל כישורים אלה הוא זה שמפלס עבורנו דרך חדשה במרחבי הישימון של ה- NKNK.
הידע הסמוי מתוך ההתנסות הוא מקור העושר היצירתי החבוי בנו דווקא בשל היותו סמוי; שהרי הוא סמוי משום שאינו תואם את המודלים התפיסתיים הקיימים שלנו. דווקא בשל תכונתו זו - היותו לא-מוסבר במסגרת המודלים הנתונים שלנו - קיים בו פוטנציאל לאפשר לנו לצאת אל מחוץ למודלים המנטאליים שלנו, לשנותם ולהעשירם, ובעצם לדעת מה שלא הבנו כי עלינו לדעת.
אולם על מנת להצליח ולהפעיל את הידע הסמוי שלנו על מנת לדעת או להבין את מה שלא ידענו עד כה שאיננו יודעים, או איננו מבינים, עלינו להיות מודעים היטב תחילה למודלים שלנו. על מנת להיות מסוגלים לצאת אל מחוץ למודל (או מה שקוראים לעיתים - "לצאת אל מחוץ לקופסא") עלינו להכיר תחילה את המודל עצמו (להיות מודעים לקיומה של "הקופסא שלנו").
המפתח לדעת את מה שאני עדיין לא יודע שאיני יודע מצוי בהפעלת הכשרים החשיבתיים המצויים בכל אחד מאתנו - הגם שאיננו מורגלים בהפעלתם ועל כן גם לא מבחינים בהם ובתפקודם - להבחין בקיומו של הפער שבין מה שאנו חווים וחשים מתוך ההתנסות שלנו ובין ההסבר שתיאוריות הידע שלנו מספקות לנו ולדעת לנצל פער זה על מנת לעצב תיאוריות חדשות.
עלינו להרגיל את עצמנו להכיר בכך שתמיד קיים פער בלתי נמנע בין תפיסת העולם וידיעת העולם. עלינו לאמן את חשיבתנו להכיר בכך שחשיבתנו אינה צריכה להתמצות בחיפוש המידע מתוך מה שאנו כבר יודעים. בכל רגע נתון עלינו לחפש אחר ה- NKK. בכל רגע נתון יש דברים שאני לא יודע שאני לא יודע, אך אני יכול לדעת גם אותם אם ארגיל את עצמי להיות ערני ל'מה שאיני יודע שאני בעצם יודע'.