top of page

'עיבוד הרגש'  - התחום המוזנח של השכל'

לפני כשלוש שנים ביקרתי בתערוכת הצילומים של מיכל חלבין "Strangely Familiar" ומתוכה אני מביא לכם את הצילום – 'צוערים'. 

 

התמונה מעבירה לנו את התחושה שמעבר לכותרת- 'צוערים' מסתתר כאן סיפור שספק הילדים, ספק הנערים האלה, עוצרים בתוכם. הצופה יכול להרגיש  בו הגם שעדיין אינו מבין אותו. 


התמונה הזו מאפשרת לי להמחיש חווייתית את אחד הטיעונים הקוגניטיביים שעליהם כתבתי בפוסט 'הזמנה להתנסות בהפתעה בסיסית' בלא מעט מילים - היכולת שקיימת בנו להבחין באמצעות חוויית הרגש  שלנו את מה שאיננו מבינים עדיין.


חווית רגש זו היא מצב תודעתי של 'הבנה סמויה' שמאפשרת לנו להבחין מבעוד מועד בהתהוותה של 'הפתעה בסיסית'. אולם מעבר לכך יש להבין כי הבנות סמויות כאלה הן מקור העושר היצירתי שלנו, שהרי הן סמויות משום שאינן תואמות  את המודלים התפיסתיים והידע הנוכחי שלנו.

הרגש שנתפס על ידי רבים כנחות ל"שכל" ונפרד ממנו, מתגלה כמי שמחולל את כישורי החשיבה הגבוהים שלנו. הרגש שלנו הוא המפתח שלנו לגלות ולהעריך את החדש, המסקרן והמשמעותי לנו ובאמצעותו להשתחרר מההכללות הידועות לנו זה מכבר ולהתקדם מעבר להן. 


היכולת לחוות ולעבד את משמעות חווית הרגש חשובה לא פחות, ואף יותר, מהיכולת לעבד מידע, שאנו כה מרבים לעסוק בה. מי שמפעיל את כישורי המודעות לחווית הרגש שלו, מסוגל לגלות רגישות למשמעויותיה, ולנוע בין הרגש לשכל ובין השכל לרגש - הוא זה שמפלס עבורו ועבורנו דרך חדשה במרחבי האינסוף של 'הדברים שאיננו יודעים שאיננו יודעים'.


האם כישורים אלה הם רק נחלתם של יוצאי הדופן שבינינו? עקרונית התשובה לכך היא שלילית. כל אחד מאיתנו יכול להפעילם. כמעט בכל התנסות שלכם יש גם דבר שאתם יכולים להרגיש אותו אך עדיין לא להבין אותו. נסו לחשוף אותו וללמד את עצמכם לעבד את משמעותו, וכיצד לנוע בין השכל לרגש ובין הרגש לשכל.


נסו את החוויה הזו. האם אתם מצליחים? לאן זה לוקח אתכם?

bottom of page