הזמנה להתנסות בהפתעה בסיסית
את תופעת 'ההפתעה הבסיסית' והתפתחות המודעות לתופעה זו אני חוקר מאז שנות השבעים של המאה הקודמת. תופעת 'ההפתעה הבסיסית' שהייתה שנים רבות נושא אזוטרי שעניין חוגים מצומצמים של מומחי מודיעין, חדרה להכרה הציבורית רק בעשורים האחרונים ובעיקר בעקבות שני אירועים דרמטיים של הפתעות בסיסיות גדולות שכולנו נחשפנו אליהם.
הראשונה הייתה ההפתעה הבסיסית של ה- 11 בספטמבר 2001, כשאנחנו כיתר אזרחי העולם מצאנו עצמנו מרותקים אל מסך הטלוויזיה, נשימתנו עצורה ואנו חוזים שוב ושוב בתדהמה כיצד מטוס המגיח לפתע פתאום מתוך התכול הצח מתרסק אל תוך המגדל הצפוני של מרכז הסחר העולמי העולה בלהבות ומטוס נוסף מתרסק אל תוך המגדל הדרומי. גברים ונשים, ביחידים ובזוגות, קופצים אל מותם מן המגדלים הבוערים והמגדלים קורסים כמִגדלי קלפים לנגד עינינו המשתאות ולא פחות מכך, גם מחוסר האונים של קברניטיה של המעצמה הגדולה בעולם שמזוהה בעיננו עם הסדר והביטחון העולמי. הזוועה והתדהמה של ההפתעה הבסיסית של ה- 11 בספטמבר הועברו והומחשו לנו בצורה ויזואלית חיה מאין כמוה.
האירוע הדרמטי השני של הפתעה בסיסית גדולה שבני דורנו נחשפו אליה הייתה הקריסה המפתיעה של הכלכלה העולמית ב- 2008 . ההפתעה הבסיסית אותה הכרנו עד אז בעיקר בהקשר הביטחוני נחשפה לנו עתה בהקשר הכלכלי. הפעם זו הייתה המחשה פחות ויזואלית אך האפקט שלה על הכלכלה העולמית והמדינתית ולא פחות מכך גם על כל אחד מאתנו באופן אישי, היה לא פחות חמור.
אלו הן 'הפתעות בסיסיות' מאחר ובניגוד לסוג ההפתעות שאנו מורגלים להן ומכירים אותם – 'ההפתעות המצביות', הנובעות מכשלים באיסוף המידע או ניתוחו, 'הפתעות בסיסיות' הן סוג של הפתעות שאנו שחושפות לנו כי המודל התפיסתי שלנו איננו רלוונטי לפירוש מציאות חדשה שאנו נתקלים בה. אך שתי הפתעות הבסיסיות שציינתי עשויות להטעות אותנו לחשוב שהפתעות בסיסיות הן בהכרח הפתעות רעות וגדולות.
דוגמא אחת להפתעה בסיסית גדולה אך טובה שטמנה בחובה הזדמנות תקדימית גדולה שלא ידענו לנצלה ככזו עד תום, הייתה העלייה הגדולה מרוסיה. אנו קיבלנו במתנה ממי שהייתה עד אז מעצמה עולמית – ברית המועצות, אזרחים משכילים שזכו להכשרה מדעית, טכנולוגית, ותרבותית מהמתקדמות בעולם. הייתה בכך הזדמנות נדירה לבצע קפיצת מדרגה כלכלית, חברתית ותרבותית נדירה. אך אנחנו הפעלנו עליה את התפיסות הישנות שלנו של קליטת העלייה שהתאימו לעליה הגדולה של שנות החמישים ולאוכלוסייה הנקלטת של אותה תקופה. כל הפתעה בסיסית מחייבת שינוי מהיר של המסגרת התפיסתית (Reframing), ואנחנו נכשלנו בכך.
ההנחה המוטעית הרווחת השנייה היא שהפתעות בסיסיות הן הפתעות גדולות. יש להיזהר מהטעות של זיהוי 'הפתעות בסיסיות' עם הפתעות גדולות ו'הפתעות מצביות' עם הפתעות קטנות שיש להן תוצאות פחות חמורות. דווקא מקרים כאלה שבהם ההפתעה הבסיסית מתגלה לנו "בכל תפארתה" הם המקרים הנדירים. ברוב המקרים אנו חווים הפתעות בסיסיות קטנות וכמעט בלתי מורגשות שאנו לא מבחינים בהם וכל שכן שאיננו ערים למשמעותן.
הפתעות כאלה מזומנות לנו כשהן מוסתרות בכל אשר נפנה בחיי היומיום שלנו, אך רובנו אינם יודעים כיצד להבחין בהן ככאלה ומתייחסים אליהן כאילו הן רק 'הפתעות מצביות'. מדוע חשוב שנדע להבחין גם בהפתעות בסיסיות שאין להן תוצאה דרמטית חמורה ומיידית? כי ההפתעות הבסיסיות הקטנות הללו טומנות בחובן הזדמנויות לבחון את המערכת התפיסתית שלנו ואת ההנחות שלנו ולשנות אותן. כל הפתעה בסיסית מזמנת הזדמנות יצירתית כזו.
מספר לא קטן של תגליות חשובות במדע התרחשו כאשר מדענים הצליחו להפיק את המשמעות היצירתית של היותם מופתעים בסיסית. 'ההפתעות הבסיסיות' ממלאות תפקיד חשוב בהתקדמות האנושית כשהן מעוררות בנו את החשיבה היצירתית הפורצת דרך חדשה לבחון ולהתמודד עם מצבים והבעיות . מבחינה זו, ניתן לומר כי ההתקדמות האנושית מתרחשת במידה רבה דרך 'הפתעות בסיסיות'.
הפתעות בסיסיות אורבות לנו בכל מקום. הן נמצאות לא רק באירועים דרמטיים, הן מסתתרות בחיי היומיום שלנו ובכל אשר נלך. אולם אנחנו לא מבחינים בהן מאחר והן נמצאות מעבר למסגור התפיסתי שלנו. עם זאת, אנחנו מצוידים בכשרים הקוגניטיביים שמאפשרים לנו לחפש אחריהן, להבחין בהן ולעשות בהן את השימוש היצירתי שמעבר למסגור התפיסתי הקיים שלנו. אנו נולדים עם היכולת להיות מופתעים בסיסית, וכילדים אנו יודעים היטב כיצד לנצל זאת על מנת לרכוש תובנות והבנות חדשות על העולם. אך כשאנו מתבגרים אנו מאבדים יכולת זו.
המצב חמור עוד יותר כשהמדובר הוא בהפתעות בסיסיות של ארגונים, חברות ומדינות. היכולת שלהן להבחין ולהתמודד עם הפתעות בסיסיות פחותה לעין ערוך מזו של בני האדם כאינדיבידואלים. ארגונים מתקשים להתמודד גם עם הפתעות גדולות שאינן ניתנות להכחשה (דוגמת ההפתעה הבסיסית של ה- 11 בספטמבר וההפתעה הבסיסית של הקריסה הכלכלית של 2008).
ובכל זאת הניסיון מלמד אותנו כי בסופו של דבר גם ארגונים מצליחים למצוא פתרונות חדשים להתמודדות רלוונטית עם האתגרים שהסביבה המפתיעה החדשה העמידה בפניהם. השאלה היא רק כמה זמן נמשך התהליך הזה ומה הם מחיריו. שאלה זו הופכת אקוטית בתקופתנו שבה מתרחשים שינויים בסיסים מהירים ביותר בכל תחומי חיינו שיוצרים 'שינויים שוברי מבנה' (Disruptive Changes) של המערכות העסקיות , הציבוריות והביטחוניות שלנו.
אנו ב'פרקסיס' חוקרים את הכישורים הקוגניטיביים הטבעיים שיש לנו כבני אנוש, ומאמנים כיצד להבחין ולהתמודד עם הפתעות בסיסיות. אנו גם מפעילים את מתודולוגית ה MtG Praxis בהנחיית תהליכי חשיבה קבוצתיים וארגוניים המכוונים להקטנת הסתברות להילכדות ב'הפתעות בסיסיות' על ידי איתור פערי הרלוונטיות התפיסתיים של הארגון בעודם באיבם, וביצוע תהליכי למידה בסיסית מהירים בכל אותם מקרים שבהם ההפתעה הבסיסית לא נמנעה.